זירהטרון

“המופעים שהוצגו בזירהטרון היו מופעים ברמה גבוה וכללו בעיקר אקורבטיקה, ליצנים, פעלולים שונים ומשונים וכן חיות מאולפות“

תיחקר וכתב: הדי אור

בתור רמת גני גאה, ולמרות שאני גר בתל אביב (כפי שהביטוי הידוע אומר: “אני יכול לצאת מרמת גן אבל רמת גן לא יכולה לצאת ממני”), אבל ה”מוזיחסן” שלי נמצא ברמת גן (“בן גוריון עשר – היסטוריה ישראלית על המדף”), אני הייתי חייב לכתוב מאמר על הזירהטרון וכל זאת למרות שבאוספי יש בסך הכל 3 חוברות עליהם וכידוע אני כותב רק דרך פרטי האספנות שברשותי (למרות שכאן קצת חרגתי ממנהגי בהבאת עבודות של המעצב שלא נמצאות באוספיי).

זירהטרון כשמו כן הוא. תיאטרון שמסודר כמו זירה שנמצאת במרכז ונראית מכל המושבים שממוקמים מסביב (כמו באמפיתאטרון רומי/תחרויות איגרוף של היום/קרקס). הזירהטרון הוקם בשנת 1950 על ידי חיילים משוחררים וכן על ידי נכי מלחמת העצמאות (בקואופרטיב של הזירהטרון היו 42 חברים) ובעזרת עיריית רמת גן. הזירהטרון היה אוהל ענק (במודעה בעמוד השני של החוברת הראשונה משנת 1950 רואים את הפירסום של החברה שבנתה את הקונסטרוקציה לאוהל, יצחק גורנשטיין ביח”ר למוצרי פלדה) ועל הקונסטורקציה היתה יריעת בד שכיסתה אותו וכונה “קוליסאום הברזנט”. אוהל זירהטרון הכיל כ-2500 צופים והיה ממוקם ברחוב זבוטינסקי 105-107 ברמת גן. בזירהטרון התקיימו הופעות קירקס וקרבות איגרוף אשר הביא אלפי צופים לאירועים אלו. הסברה שההצלחה נבעה מכך שרבים מתושבי המדינה לא ממש שלטו ברזי השפה העברית ומקום זה נתן להם פיתרון ותחליף לשעות הפנאי לראות הופעה ללא בעיות וקשיי השפה.

המופעים שהוצגו בזירהטרון היו מופעים ברמה גבוה וכללו בעיקר אקורבטיקה, ליצנים, פעלולים שונים ומשונים וכן חיות מאולפות. בחוברת משנת 1954 רואים כי הופיעו גם חיות טרף !!!. הזירהטרון הביאו גם אמנים מחו”ל אשר היו באיכות גבוהה. המקום ברמת גן הפסיק לפעול בשנת 1959. בנין הסינרמה שהקמתו החלה בשנת 1960 היה מיועד להיות הבית לזירהטרון נתקל בקשיים תקציבים והושלם שנים רבות לאחר מכן (וגם לאחריו נתקל בקשיים רבים בהמשך). מעצב הבנין היה האדריכל אהרון דורון.

בחוברת הראשונה הצבעונית על הכריכה מצויין כי ר. דוייטש עיצב אותה*. ר. דוייטש הוא רודי דיין. (1908-2005) הוא עלה ארצה בשנת 1932. רודי היה אחד מהראשונים של חברי האגודה הציירים לגרפיקה שימושית ומעצב הסמל הראשון של אגודת הגרפיקאים. הוא היה מחלוצי הגרפיקה השימושית בארץ ולימד בבצלאל ועמד בראש המחלקה לגרפיקה שימושית כשלושים שנים. דיין עיצב לוגואים רבים, כרזות , אריזות ועוד. כמו רוב רובם של הגרפיקאים באותה תקופה, של טרם הקמת המדינה, עבודותיו היו מלאות ומאופיינות בפאתוס ציוני ובאידאולוגיה של התנועה הציונית. כל העבודות בצבע נלקחו מאתר של שנקר (והרשו לי להוסיף האתר המקסים של שנקר).

מקווה שנהנתם

*לפי עיצוב פנים החוברת, שבה יש דפים שהפירסומות משתלטות כמעט על כל הדף ואילו המופע עצמו הופך לזניח, אין לי צל צילו של דבר כי העיצוב הפנימי נעשה על ידי בית הדפוס שדאג למלא את הדפים בפירסומות מכניסות כסף ולא במופע “הזניח” של החוברת.

קרדיט: הדי אור