הסרט הכחול
תיחקר וכתב: הדי אור “בחודש אוגוסט 1958 משרד הבריאות פרסם מודעה שהוא ממליץ לבקר במסעדה בעלת “הסרטהכחול” לכל מכרי ידידי וחברי.מבקש שתסירו את החיוך מפניכם
נראה שהקורונה שגרמה לכולנו לשבת בבית גם גרמה להתעניינות מחודשת בארגזי ואלבומי הבולים שיש לאנשים בבית . המפגש המחודש עם חומר בולאי שהונפק כבר לפני 70 שנה ואף יותר מעורר ריגושים ולעיתים מניע גם את היורשים הצעירים לחדש את התחביב ולהמשיך לאסוף . הרבה גם מתעניינים בשווי הירושה אך על פי רוב רובם מתאכזבים לגלות שמעבר לערך הנוסטלגי – אין שווי כספי משמעותי.
במאמר להלן אביא סקירה קצרה וקצת דוגמאות מצולמות מהאוסף הפרטי שלי של המעטפות שיורשים עשויים לפגוש באלבומים .אספר על האופן שבו תחום האיסוף הבולאי היה והינו שותף בהנצחת אירועים שונים שהתרחשו במדינת ישראל ושפורטים לנו על נימי הנוסטלגיה . במאמר הקודם נתתי כמה כללי אצבע על אופן התמחור של בולי ישראל. כתבתי גם שאותם כללים חלים ברובם על מעטפות יום ההופעה ועל כן לא ארחיב על כך כאן ולא אתייחס לתמחור רק אציין שכמו כל דבר בשוק, המחיר נקבע לפי היצע וביקוש ולפי מצב ה”סחורה” ובשונה מבולים בהם כמות ההנפקה הרשמית מפורסמת וידועה לכל – במעטפות שהונפקו באופן פרטי לא תמיד יש תיעוד או מספור וגם אם יש מספור על גבי המעטפה הוא לא בהכרח תואם לכמות שהודפסה בפועל וכמובן שמאוד מאוד קשה לתמחר “נוסטלגיה” .
אקדים ואכתוב שבפני האספנים בתחום הזה ניצבים כמה אתגרים בנוגע לחומר הבולאי שיוזכר כאן האתגר הראשון הוא השימור. הנייר חשוף לפגעים שונים כגון רטיבות, עש ,מכרסמים, קרעים ,קימוט וכדומה. הבולים שמודבקים על המעטפות עשויים להיות נגועים בפטריית חלודה שפוגעת ועשויה להשחית את כל המעטפה. אתגר נוסף הוא ההתמודדות עם הכמות וההחלטה מה כן ומה לא נכנס לאוסף. מראשית המדינה ועד היום הונפקו אלפי מעטפות שונות. אם רוצים לתת “מקום של כבוד” לכל פריט ולהציגו יש צורך באלבומים (והרבה) שתופסים הרבה מקום.
פרסומת
ניתן לחלק את המעטפות מישראל לכמה קבוצות ( מצורפות תמונות לדוגמא ).
מעטפת יום הופעת סדרת הבולים הראשונה “דואר עברי”
מעטפה לציון פתיחת דואר “שער העמקים” 1949
מעטפה לרגל תערוכת “כיבוש השממה” 1953
מעטפת “זימון”(ראה להלן) לרגל כינוס הקונגרס הציוני ה23 1951
מעטפה “TO PAY ” שנשלחה מאנגליה לירושלים ונדרשה תוספת תשלום של 10 מיל.מבויילת בבול דמי דואר בעריך של 10 מיל .ניתן לראות כיתוב בכתב יד את האות T ולידה 10
גלויות אלו מכילות 3 רכיבים (“מירב” כתוצאה של התאמה מירבית ) ההופכים אותן לפריט אספני .על גלויה מצולמת או מאויירת מודבק בול כשנושא הציור תואם לנושא הבול והבול מוחתם בחותמת הרשמית המעוטרת שהוציא הדואר לרגל הופעת הבול כך שכל האלמנטים בפריט מתחברים באופן נושאי וגראפי. “גלויות מירב – MAXICARDS” מונפקות גם ע”י דואר ישראל וגם ע”י אספנים פרטיים.
גלויית מירב ליום הופעת הבול “שמורות טבע בישראל – גמלא” 1990
פריטים נוסטלגיים אלו נעשים ונאספים מקום המדינה ועד ימינו בעיקר על ידי רשות הדואר וע”י סוחרים ואספנים פרטיים הן לצורך מסחרי והן כחלק מעיצוב הלאומיות המתגבשת.
מאז ראשית ימי המדינה כל אירוע היה “סיבה למסיבה” או יותר נכון – עילה להנפקת חותמת ובעקבותיה מעטפה ועוד פריטים בולאים שונים. כל הופעת בול חדש, כל פתיחת סניף דואר בכל יישוב או כל הקמת קו דואר נע הונצחו במעטפה לרגל האירוע. כל אירוע לאומי או תערוכה כזו או אחרת שנפתחה כאן, כל תאריך בעל משמעות לאומית או ציון הישג לאומי כזה או אחר וכמובן כל ציון יום לזכר אישיות ציונית הונצח .כמות נכבדה של מעטפות הונפקה בחגיגות העשור לישראל ,בביקור האפיפיור ב1964 וכמובן לרגל הסכם השלום עם מצרים. גם טיסתו של אילן רמון ז”ל לחלל זכתה להנצחה רבה במעטפות ושאר פריטי דואר. לא רק אירועים הונצחו. גם משימות לאומיות כגון עידוד התיירות, רכישת השכלה, סיוע לילדי העולים או קריאה לציבור לתרום דם או לתרום כסף לחיזוק היישוב הציוני ,כל אלה הונצחו על גבי חותמות ומעטפות .
עידוד הציבור לרכישת “השקל הציוני” – תרומה לחיזוק היישוב
החותמות שימשו סוג של אמצעי להעברת מסר לציבור וכלי לעיצוב תודעת החברה המתגבשת. באתר המצוין של התאחדות בולי ישראל ניתן למצוא את כל חותמות הארוע וחותמות יום ההופעה שיצאו בישראל עד היום.
בתחילה ,על פי רוב, לא היה קשר נושאי בין הבולים שהודבקו על המעטפות לבין הנושא המונצח ואולם במהלך השנים התפתח גם תחום זה והמאיירים וגם הצלמים ניסו לייצר מעטפות ארוע סביב נושא הבול .
נתח נכבד מהמעטפות המאוירות שהונפקו בעשורים הראשון והשני יצאו ע”י מר איזידור סימון(זימון) איורים אלו מאוד ייחודיים ובעלי עיצוב אסטתי מרשים על אף שהודפסו בטכנולוגיה ישנה .מעטפות זימון נחשבות בימינו ליותר מבוקשות . איזידור זימון גם ערך והוציא לאור קטלוג בולים שעד היום נחשב כספר חובה לכל מי שחוקר את תולדות הבולאות הישראלית. בהמשך קמו להם עוד אספנים וסוחרים שהנפיקו מעטפות ארוע בעיצובים שונים ובטכנולוגיות דפוס מתקדמות.
בעשורים הראשונים היה תחביב הבולאות מאוד נפוץ ובצידו היתה גאווה לאומית מאוד גדולה. בשל כך כמות המעטפות שהונפקה היתה גדולה מאוד והודפסו אלפי עותקים מכל פריט. הביקוש היה עצום, אספנים ישראלים גם בארץ וגם בעיקר בארה”ב הכניסו לאוסף שלהם כל פריט שכזה .
לאחר מבצע קדש ובעיקר לאחר מלחמת ששת הימים כשהתאפשר להגיע לאזורים חדשים שהיו תחת הממשל הצבאי הישראלי החדש, פרחה לה תעשייה שלמה של “מעטפות נצחון” שהנציחו את פתיחת בתי הדואר בערים הללו.
ביקור הנשיא סאדאת -1977
בעשורים האחרונים יש עלייה בהתעניינות ב”גלויות מירב” אבל יש ירידה משמעותית במספר האספנים וירידה גדולה בביקוש למעטפות יום ההופעה ולמעטפות הארוע .על כן כמות המעטפות שכן מונפקות קטנה יותר. אולי זה יוביל בעתיד לביקוש ועליית ערך בשל הכמות הקטנה שתהיה בשוק .
מעטפה בהנפקה פרטית לבול “ברכת כהנים בכותל” – איור : ימית אושינסקי
אני מאמין וגם מקווה שבעתיד עוד תהיה עדנה לתחום האיסוף הזה ועל אף כל אתגרי האיסוף שציינתי בפתיחה יקומו אספני נוסטלגיה חדשים ויביאו פריחה מחודשת לתחום וינחילו את חיבתם לנוסטלגיה גם ליורשיהם.
Gamla.Stamps@gmail.com / קרדיט: איציק אביטל
פרסומת
הקבוצה הגדולה בישראל / 16,000+ חברים
הקבוצה הגדולה בישראל / 7,100+ חברים
הקבוצה הגדולה בישראל / 2,800+ חברים
הקבוצה הגדולה בישראל / 2,000+ חברים
30,500+ חברים
3,500+ חברים
תיחקר וכתב: הדי אור “בחודש אוגוסט 1958 משרד הבריאות פרסם מודעה שהוא ממליץ לבקר במסעדה בעלת “הסרטהכחול” לכל מכרי ידידי וחברי.מבקש שתסירו את החיוך מפניכם
תיחקר וכתב: הדי אור בעבר, בעקבות “לא אוסף” קטן של 3 תוכניות של מופעי קרקס שנערכו בזיהטרון כתבתימאמר קצר על הזירהטרון https://www.haasfan.co.il/ziratron/ לפני מספר ימים, ברכישת
מציג 21–24 מתוך 27 תוצאות
מציג 21–24 מתוך 27 תוצאות