רן ש. israelerrorcoins@gmail.com

1.    הקדמה

רוב אספני מטבעות שואפים להשיג את המטבעות האיכותיים והטובים ביותר שהם יכולים. אולם יש תת-תחום של אספנות שבו מחפשים משהו אחר: את השונה, החריג, הפגום, המטבע שצריך היה להיפסל ולהיות מושמד בתהליך הייצור. במאמר זה אני אסקור כמה מהסוגים העיקריים של טעויות ההטבעה האפשריות. אבל תחילה, לפני שנכנסים לנושא הטעויות, צריך להבין קודם את תהליך ייצור המטבעות.

2.    תהליך הייצור

תהליך ייצור מטבעות מורכב משלושה שלבים: האסימון, הרושמה (באנגלית die, ובעברית נקראת גם שטנץ או מבלט), ותהליך הטביעה עצמו.

א. האסימון

חומר הגלם מגיע למטבעה בגלילים של גליון מתכת, ממנו מנקבים את האסימונים הריקים בתהליך קר (בטמפרטורת החדר) באמצעות מכונה הנקראת Blanking Press, כפי שחותכים עוגיות מבצק.  לאחר מכן מעבירים את האסימונים במכונה בשם Upset Mill המייצרת את השוליים המוגבהים.

גליון המתכת מוזן למכונת הניקוב

תיאור סכמטי של תהליך הניקוב

שאריות גליון מתכת ששימש לניקוב אסימונים לאגורה מסולסלת

ב. הרושמה

הרושמה היא פטיש עשוי פלדה קשה ועליה דוגמת המטבע, בנגטיב. הרושמות עומדות בלחץ עצום במכבש הטביעה שמכה אותן בעוצמה שוב ושוב בכל אסימון שמוטבע. כמו תהליך ייצור האסימונים, גם תהליך הטביעה הוא תהליך קר, כלומר גם האסימונים וגם הרושמה הם בטמפרטורת החדר במהלך ההטבעה.

על מנת לייצר רושמה, מייצרים תחילה “רושמת אב” (באנגלית HUB) שעליה הדוגמא בפוזיטיב (כפי שיופיע על המטבע הסופי). ה HUB מיוצר בעזרת מכונת כרסום CNC, בתהליך איטי ביותר היכול לקחת 24 שעות ויותר. מה HUB מייצרים את הרושמות (dies) ע”י של לחיצת ה HUB באיטיות ע”י מכבש הידראולי אל מוטות פלדה רכה, מה שיוצר דוגמה בנגטיב. לאחר מכן מוט הפלדה עובר חיסום על מנת להקשיח אותו ולהפוך אותו לרושמה.

ג. ההטבעה

בתהליך ההטבעה מוזנים האסימונים אחד אחד באופן אוטומטי למכבש הטביעה והם נתפסים במקומם ע”י טבעת מעגלית הנקראת קולר, בעודם מונחים על גבי הרושמה התחתונה (רושמת הסדן). בשלב הבא, הרושמה העליונה (רושמת הפטיש) מכה בחוזקה בכח של טונות ומטביעה את הדוגמה על גבי האסימון, תוך כדי שהוא נלחץ כלפי חוץ בעוצמה אל הקולר. בשלב האחרון, רושמת הסדן מתרוממת ודוחפת החוצה את המטבע מהקולר, והוא נפלט מהמכונה אל מיכל איסוף של המטבעות המוגמרים.

ישנן גם תצורות אחרות של מכבשי טביעה, יש כאלו שמכים לרוחב במקום מעלה-מטה, יש כאלו שמפעילים בו זמנית מספר רושמות שמכות במקביל על מספר אסימונים, ויש תצורות נוספות.

3.    טעויות הטבעה

“כל דבר שיכול להשתבש, אכן ישתבש” – אדוארד מרפי.

בכל אחד מהשלבים שהוצגו לעיל ייתכנו כשלים, שיובילו לטעויות הטבעה. פגמים וטעויות קורות כל הזמן כחלק מתהליך הייצור הנורמלי, אולם על פי רוב הם ייתפסו בבקרת האיכות של המטבעה ולא יגיעו לציבור האספנים. מיעוט קטן של הטעויות יוצא בכל זאת מהמטבעה, חלקן בגלל כשלים בתהליך בקרת האיכות, וחלקן בגלל הגורם האנושי, עובדי מטבעה שמוציאים בכוונה כמה “מזכרות” על אף האבטחה הכבדה.

א. טעויות בתהליך הטביעה

הטבעה לא ממורכזת (Off Center)

כאשר האסימון הריק לא נוחת בדיוק בתוך הקולר, נוצרת הטבעה לא ממורכזת. טעויות מסוג זה נמדדות באחוזים שמסמלים עד כמה הסטיה גדולה מהמרכז. מבחינת שווי אספני, הטעויות המבוקשות ביותר הן סביב 50%, כאשר הערך הולך ויורד ככל שהסטיה קטנה יותר או גדולה יותר. כמו כן, הטעות תהיה שווה יותר אם עדיין רואים את התאריך על המטבע במלואו.

הטבעה כפולה

הטבעה כפולה נוצרת כאשר האסימון לא נפלט מהמכבש לאחר הטביעה ומקבל הטבעה נוספת. ההטבעה השניה יכולה להיות ממורכזת, או שיכולה להיות לא ממורכזת.  בהטבעה לא ממורכזת, ייתכן שהמטבע הוטבע ע”י שתי הרושמות (הפטיש והסדן), אבל ייתכן גם שהאסימון הבא בתור כבר נכנס למכבש וחצץ בין האסימון הקודם ואחת הרושמות, וכך נוצרת הטבעה שניה שהיא חד צדדית (ובצד השני את הטבעה הראשונית “מרוחה” מהמכה באסימון החדש)

הטבעת מראה (Brockage)

הטבעת מראה נגרמת כאשר אסימון מוטבע לא נפלט מהמכבש ונשאר תקוע על אחת הרושמות. המטבע הבא שנכנס מוטבע בין רושמה לבין המטבע הקודם, ומציג צד אחד רגיל וצד שני תמונת מראה של הצד הראשון.  הטבעת מראה יכולה להיות מלאה (כאשר האסימון הקודם מכסה את הרושמה כולה) או חלקית (כאשר האסימון הקודם מכסה רק חלק צדדי מהרושמה(. 

זייפנים מזייפים לעיתים הטבעות מראה ע”י לקיחת שני מטבעות רגילים ומעיכתם אחד כנגד השני בעזרת מלחציים או פטיש. התוצאה שונה מהטבעת מראה אותנטית בכך שניתן לראות את הההטבעה המקורית (בפוזיטיב) ומעליו את ההטבעה השניה בנגטיב, ובכך שלרוב הצד השני (זה שאמור להראות רגיל) ייראה מעוך ויהיו עליו סימנים שעבר מכות או כיפופים.

המטבע עקום ושאריות מההטבעה המקורית בפוזיטיב נראים מתחת להטבעת המראה באיזור המילה “ישראל” בערבית.

הטבעה חד-צדדית (יוניפייס)

ישנן כמה תקלות אפשריות הגורמות להטבעה חד-צדדית, הנפוצה מכולן היא מצד ששני אסימונים נכנסים ביחד למכבש ומוטבעים ביחד כאשר כל אחד מקבל הטבעה רק של צד אחד.  אפשרות אחרת היא שמראש הורכבה רק רושמה אחת ובצד השני היה רק לוח מתכת. אפשרות זו קורית בדרך כלל רק בהטבעות נסיון יזומות, אבל מוכרת לאספנים הישראליים גם ממטבע ה 25 מיל תש”ח יוניפייס.

ביוניפייס מהסוג שבו נכנסו שני אסימונים ביחד ניתן לעיתים לראות תמונה חלשה של הדוגמה על הצד הריק.

הטבעה מסובבת

כאשר שתי הרושמות מותקנות במכבש, עליהן להיות מיושרות זו מול זו מבחינת ציר הסיבוב שלהן. אם לא, מתקבלת הטבעה שבה צד הפנים מסובב ביחס לצד הגב. סטיה של עד 15 מעלות בערך (עם או נגד כיוון השעון) נחשבת בגדר הנורמה ואינה מוגדרת כטעות הטבעה.  ככל שדרגת הסיבוב גדולה יותר, נוצרת טעות מבוקשת יותר מבחינת אספני טעויות, כאשר 180 מעלות היא דרגת הסיבוב המקסימלית. גם כאן יש שתי אפשרויות: אם הרושמות הורכבו מראש בצורה הדוקה וחזקה אבל לא ישרות על ציר הסיבוב זו ביחס לזו, אז כל המטבעות שיונפקו באותה סדרת ייצור יהיו באותה זוית סיבוב בדיוק, והדוגמה המפורסמת ביותר במטבעות ישראל היא האגורה ההפוכה של שנת תשכ”ג שבה כל הסדרה מסובבת ב 180 מעלות בדיוק. האפשרות השניה היא שאחת הרושמות לא היתה מחוזקת במכבש והסתובבה באופן חופשי במהלך  העבודה, מה שיוצר מגוון כמעט אין סופי של זויות סיבוב. טעויות הסיבוב הנפוצות במטבע 1 ש”ח תשס”ו שמופיעות בכל הזויות האפשריות מרמזות כנראה על טעות מהסוג הזה.

צריך לשים לב שבמטבעות ישראל הנורמה היא צד פנים מיושר לצד הגב, בעוד שבמטבעות ארה”ב ובחלק מהמדינות האחרות הנורמה היא סיבוב של 180 מעלות. יש מדינות כמו שוויץ ששני הכיוונים משמשים בהם בו-זמנית באותה סדרת מטבעות.  שגיאה נפוצה של אספנים היא למצוא מטבע מסובב ממדינה זרה ולהניח שמדובר בטעות נדירה בעוד שבפועל כל המטבעות מאותו סוג מוטבעים באותה צורה.  מטבע הדברים, יש ערך אספני לטעות רק אם היא סוטה מהנורמה המקובלת באותה מדינה ואותו סוג מטבע.

אסימונים ריקים

אלו בפשטות אסימונים שלא עברו תהליך הטבעה כלל.  יש שני סוגים: עם שוליים מוגבהים או ללא.  ניתן לזהות אותם רק לפי צורה, צבע, עובי ומשקל. אסימון ריק ישקול בדיוק כמו המטבע הסופי, אולם יהיה מעט עבה יותר ומעט קטן יותר בקוטר (משום שההטבעה משטחת ומועכת אותו), ופחות מבריק.

ב. טעויות ברושמה

שגיאות עיצוב

לעיתים מראש בעיצוב הרושמה נופלת טעות, למשל באסימון הברכה לשנה החדשה משנת 1975 נכתב באנגלית Season’s Greatings במקום Greetings. כל האסימונים שיוצרו מאותה רושמה נשאו טעות זהה, עד שהתגלתה התקלה והרושמה הוחלפה. דוגמה נוספת היא מטבע הזהב “יעקב ורחל” משנת 2004, שם נפלה טעות בכתב הערבי כאשר המילה “ישראל” נכתבה ללא האות א’. הטעות תוקנה במהדורה מאוחרת יותר.

שברים וסדקים ברושמה

כל הרושמות עובדות בלחץ עצום ולאחר זמן מה מתחילות להתבלות, להיסדק ולבסוף להישבר. שבר, מגרעת או סדק ברושמה יצור אלמנט מוגבה במטבע שיוצר ממנה, והטעות תחזור על עצמה בצורה כמעט זהה בכל המטבעות שיוטבעו מאותה רושמה. לעיתים ניתן לראות במטבעות שונים את אותה טעות בדרגות חומרה הולכות וגדלות ככל שהרושמה הלכה והתדרדרה.

סדק קל ברושמה יצור קו מוגבה במטבע, בעוד ששבר ממשי של חלק מהרושמה יצור איזור חלק ולא מוטבע הנקרא באנגלית CUD. אספנים לעיתים קוראים לטעות הזו “תוספת מתכת” משום שהיא נראית כאילו מישהו הדביק משהו על המטבע, אולם זה כמובן אינו נכון. קודם כל, המטבע שוקל בדיוק כמו מטבע רגיל ואין לו שום תוספת משקל, ודבר שני, אם היתה תוספת מתכת באסימון המקורי, אז היא היתה נמעכת תחת מכת המכבש ומקבלת את דוגמת הרושמה.

בשנת תשכ”א קיים מטבע 10 אגורות שבו נראה שבכיתוב הערבי הוסיפו סימן ניקוד מיותר, “פתחה” (מקביל לפתח בעברית). יש ויכוח בקהילת האספנים אם מדובר על טעות בעיצוב הרושמה או פשוט על סדק ברושמה שגרם לקו מוגבה קטן במטבע.

רושמה כפולה (Doubled Die)

בתהליך ייצור הרושמה לוחצים את רושמת האב מספר פעמים אל המוט המתכת שעתיד להפוך לרושמה, על מנת לייצר את הדוגמה. אם יש תזוזה כלשהי בין הלחיצות השונות, תיווצר רושמה שמכילה את הדוגמה פעמיים, עם סטיה קלה ביניהן. כל מטבע שיונפק מאותה רושמה יכיל בדיוק את אותה תמונה כפולה. הדוגמה הנפוצה ביותר במטבעות ישראל היא 25 אגורות תשל”ט, שאספנים נוטים לטעות ולחשוב שמדובר על הטבעה כפולה. ההבדל בין רושמה כפולה לבין הטבעה כפולה הוא שהטבעה כפולה הוא תהליך מכני אקראי שלעולם לא יוצר שתי טעויות זהות לגמרי. מצד שני, טעות של רושמה כפולה תגרום לסדרה שלמה של מטבעות עם טעות זהה לחלוטין (בדומה לטעות אנוש בעיצוב הרושמה). הבדל נוסף הוא שבהטבעה מרושמה כפולה רק צד אחד מראה את ההכפלה (הצד של הרושמה הפגומה) והצד השני נורמלי, בעוד שבהטבעה כפולה שני הצדדים מוטבעים פעמיים

ג. טעויות באסימון

חיתוכים (קליפים)

קליפ נגרם כאשר מכונת הניקוב לא מקדמת את הגליון מספיק בין ניקובים ונוצרת חפיפה בין החורים המנוקבים. קליפ יכול להופיע על מטבע מוגמר או גם על אסימונים ריקים. יכול להיות למטבע אחד מספר קליפים, וקליפ לא חייב להיות עגול. במטבעות משוננים הקליפ יהיה משונן לפי צורת המטבע, ובכל מקרה קליפ יכול לחתוך גם לכיוון שולי גליון המתכת (ואז מתקבל חיתוך בקו ישר) או לכיוון סוף הגליון (ואז מתקבלת צורה משוננת)

יש אגדה שמסתובבת בין אספנים שקליפ הוא “חיתוך על מנת לבדוק את חוזק האסימון”, אולם אין לשמועה זו כל שחר, משום שאין שום שלב בתהליך הייצור בו בודקים חוזק של אסימון בצורה זו. מבחינה אספנית, קליפ נחשב אותנטי אך ורק אם הוא קרה לפני ההטבעה, אבל לא תמיד אפשר לדעת בוודאות.    ניתן לזייף קליפ ע”י חיתוך חתיכה ממטבע רגיל.

ישנם שני סימנים שיכולים לעזור בזיהוי זיופים: א. בקליפ אותנטי לעיתים תהיה חולשה של דוגמת המטבע באיזור הקליפ, משום שהמתכת נוטה לזרום אל איזור הקליפ בעת ההטבעה במקום אל תוך הרושמה.  ב. בקליפ אמיתי רואים בדרך כלל חולשה בשוליים בצד המנוגד לקליפ, וזאת משום שלמכונת הגבהת השוליים, ה upset mill, לא היתה “קונטרה” ללחוץ מולה בנקודה הזו ולכן השוליים לא הוגבהו. באנגלית קוראים לתופעת השוליים החסרים מול הקליפ Blakesley Effect.  שימו לב: הרמזים האלו יכולים לסייע במציאת קליפים אותנטיים, אבל היעדרם לא מוכיח שקליפ הוא מזויף. לא בכל הקליפים האמיתיים ניתן לראות את הסימנים האלו בצורה ברורה.

טעויות חירור

יש בעולם סוגי מטבעות שונים שהעיצוב שלהם כולל חור מרכזי, לרוב עגול ולעיתים מרובע. בישראל מוכר העיצוב הזה ממטבעות המנדט הבריטי.  מבחינת תהליך הייצור, החור מנוקב באסימון הריק לפני ההטבעה, ושלב זה פותח פתח למספר טעויות אפשריות של אסימונים ללא חור, עם חור שהוטבע לא במרכז, או חור כפול. מבין אלו, טעויות של חור כפול ניתן לזייף ע”י לקיחת מטבע רגיל וניקוב חור שני בו, או הגדלה של החור הקיים.

אסימון לא נכון

בסוג הטעות הזה האסימון תקין לגמרי, וכך גם תהליך ההטבעה. הטעות כאן היא שאסימון שיועד לסוג מטבע מסוים נכנס למכבש המיועד לסוג מטבע אחר. טעויות כאלו קורות משום שהאסימונים מובלים ממקום למקום במטבעה בתוך ארגזים גדולים וכבדים, וכאשר שופכים ומרוקנים אותם ומעבירים אותם משלב אחד של התהליך לשלב אחר יכולים אסימונים להיתקע בארגז שאחר כך ישמש לסוג מטבע אחר לגמרי.

מגוון הטעויות האפשריות הוא גדול. מטבע יכול להיות מוטבע על אסימון שהיה מיועד למטבע אחר של אותה מדינה, אבל זה לא הכל. מטבעות רבות ברחבי העולם מספקות מטבעות למדינות שונות, וכך למשל מטבעות ישראל הוטבעו במגוון מקומות, כולל למשל אנגליה, הולנד, קנדה וצ’ילה. ברגע שמטבעה משרתת מספר מדינות שונות ייתכנו ערבובים בין אסימונים של המדינות האלו ומתקבלים שילובים של מטבע של מדינה אחת על אסימון של מדינה אחרת, ועוד יותר מכך: מטבעות מוגמרים יכולים להתערבב עם אסימונים ריקים, ולהיכנס לסיבוב שני במכבש הטביעה, והפעם של מדינה אחרת לגמרי. כך מתקבלים שילובים של מטבע של מדינה אחת על גבי מטבע מוטבע של מדינה אחרת.  קנדה למשל הטביעה עבור ישראל את מטבעות ה 10 אגורות אלומיניום של שנת תשל”ח (1978), וצ’ילה הטביעה עבור ישראל את מטבעות חצי ש”ח תשס”ב (2002), מה שאיפשר את הטעוית במטבעות בתמונות הבאות.

4.    סיכום

במאמר זה השתדלתי לתת סקירה מקוצרת של התהליכים העיקריים בהטבעת מטבעות וכמה מהכשלים האופייניים והנפוצים יותר שניתן למצוא. הסקירה הזו אינה ממצה ואינה סופית, ואפשר בקלות למנות סוגי טעויות הטבעה נוספים שקיימים. אלו יכולים להיות נושא לסדרת מאמרי המשך.

5.    ביבליוגרפיה

• The Error Coin Encyclopedia / Arnold Margolis & Fred Weinberg, Third Edition 2000
• World’s Greatest Mint Errors / Mike Byers 2009
• The Official Guide to Mint Errors / Alan Herbert 1974
• The Official Price Guide to Mint Errors and Varieties  / Alan Herbert 1978
• Error Trends Coin Magazine, monthly publication, until 2012

קרדיט: רן ש.

מקור המאמר: https://israelerrorcoins.wixsite.com/coins/error-intro-1