סיגריות זה איכס

.סיימנו שנה איכסה אז נתחיל במשהו איכסה. סיגריות. זה איכס. נכון אבל לא על זה מדובר.

“תחת השלטון העות’מני ששלט בפלשתינה עד 1919 נאסר לגדל טבק אלא באישור ממשלתי וקבלת רשיון מיוחד”

כותב המאמר: הדי אור

יש לי “לא אוסף” נחמד של קופסאות סיגריות, בחלקו שנוצר לפני הקמת המדינה ובחלקו אחרי. “לא אוסף” זה גדל מאוד לאט. הן מהבחינה שאין להשיג בשווקים והן מהבחינה שכאשר הם מגיעים לשווקים הם בודדים ובמחירים מופקעים.

בשבועות האחרונים למרות המצב שאני לא מגיע לשווקים ולא נפגש עם חברים ועם סוחרים הצלחתי להגדיל את אוסף הסיגריות שלי. אומנם רובם הגדול מישראל ולא מפלשטינה אבל בהחלט חלקם הסבו לי שימחה רבה. חלק הם קופסאות מלאות. חלקם ריקות וחלקם היא רק חזית הקופסה. הוספתי לתמונות מספר קופסאות שיש לי כבר מהעבר. פשוט נעים להיזכר בקופסאות אלו ובמבחר העצום שהיה קיים אז. והשמות של הסיגריות הם מרניני לב.

ונחזור להתחלה. גידול הטבק בארץ היה לא מהסיבה שרצו שנעשן והרבה. פשוט תעשיית הטבק הייתה תעשייה חקלאית (כמו גידול הענבים, הכותנה ושאר ירקות). תחת השלטון העות’מני ששלט בפלשתינה עד 1919 נאסר לגדל טבק אלא באישור ממשלתי וקבלת רישיון מיוחד. בעקבות כך כמות המגדלים (החקלאיים) שגידלו טבק היו מספר מאוד מצומצם. בתקופת המנדט הבריטי בוטל החוק שמגביל את מספר המגדלים ושוק הטבק נכנס לתחרות ללא הגבלות. בעקבות כך מספר רב של חקלאים שתלו שיחי טבק. בעקבות גידול התוצרת גם כמו מספר מפעלים נוספים ליצור סיגריות וכל הענף קיבל תאוצה כולל במכונות ובתיעוש של המפעלים.

לא אכתוב על היצרנים (מספרו, בזרנו, דובק ועוד) וגם לא על שמות הסיגריות (שהיו מדהימים לדוגמה התקווה, דגל, ספורט, מרתון, לאומי ועוד), אשר שווים לא רק מאמר אלא ספר מקיף על הנושא (לא אני אבל אני יודע מי), אלא רק אעלה תמונות של חלק מהקופסאות (שחלקם זה רק חזיתות של קופסאות) שחלקם מוצגות כאן בפעם הראשונה אצלי וחלקם יוצאות שוב לאויר העולם.

להנאתכם ובאמת ששנת 2021 תיהיה טובה יותר ובריאה יותר מהשנה האיכסה הקודמת שהיתה לנו

קרדיט: הדי אור