אוסף הפחיות של אופיר אייזן

האוסף מכיל כבר למעלה מ 2000 פחיות, והולך וגדל….

באמצע 2018, לאחר “הפסקה קצרה” של משהו כמו 25 שנה, חזרתי לאסוף פחיות.

האמת היא שאף פעם לא נכבתה אצלי הלהבה , אך כפי שניתן לראות בתמונות בהמשך, הקושי העיקרי באיסוף שכזה היא מקום אחסון ותצוגה. כסטודנט צעיר שעבר מדירה שכורה אחת לאחרת, או בהמשך החיים, במסגרת מגורים משותפים עם אישתי היקרה (בזמנו – בת זוגי ), להרים כל פעם מחדש את התצוגה ולהוריד אותה עם מעבר למגורים חדשים , היה תהליך סיזיפי שהכריע את הכף לטובת אחסון הפחיות בארגזים אצל הורי בבוידם.

התחלתי לאסוף פחיות בשנת 82. כילד שגר בנתניה ,300 מטר מהים, הייתי מבלה לא מעט על החוף כך שהמפגש האקראי עם פחית מונדיאל 82

בחוף הים , הצית אצלי את החיבה למוצרי המתכת מכילי הנוזלים, המעוטרים בציורים. להלן –פחיות שתיה. שלא כמו שאר הילדים שאספו בולים, גוגאים או ג’ולות שלא תפסו מקום בחדר, אוסף הפחיות שלי הלך וצבר מקום ככל שהוספתי עוד ועוד. אני סבור שבשל העובדה שנתניה של שנות ה 80, שהייתה מקום מפגש מרכזי לחיילי האו”ם, שהיו באים בסופי שבוע על מנת לבלות להשתכר ועיר קיט ללא מעט תיירים מחו”ל , מגוון פחיות השתייה בעיר – בין אם משקאות קלים או אלכוהול – היה נרחב יותר מאשר במקומות אחרים בארץ כך שאיסוף הפחיות היה כיף אמיתי מכיוון שהייתי “מגלה” פחיות עם מותגים חדשים , בין אם מקומיים או מחו”ל.

אספתי מכל הבא ליד ומכל מקום – חוף הים, פאבים , פחי זבל (כמובן שהיית שוטף ומנקה, כילד עם חינוך פולני טוב מהבית .. ) בניינים בבניה ובניינים נטושים ובשבתות וזמנים פנויים, הייתי מבקש מאבי, שניסע יחד במכונית בכבישיה החיצוניים של העיר, לחפש אחר פחיות זרוקות בצידי הכביש.

לשמחתי (או לצערי – תלוי איך מסתכלים על זה ) בזמנו זריקת פחיות לפח האשפה כמנהג העמים המתורבתים, הייתה תופעה בלתי מוכרת במחוזותינו כך שדרך איסוף זו (נסיעה ואיסוף פחיות מצידי הכביש ) הניבה לא מעט פחיות לאוסף.

אם זכרוני אינו מטעני, האוסף בסופו של דבר בנערותי היה כ 600 פחיות שונות ומגוונות. הפחיות של שנות ה 80 היו פחיות פלדה קשיחה ,  עם “תפר” יחסית מכוער ועם לשונית פתיחה שהייתה מופרדת מהפחית עם פתיחתה, וגרמה ללא מעט זבל סביבתי ולהמצאת הלשונית ה”קבועה” בדור הבא של הפחיות.

ההדפסים על הפחיות היו מאוד עמידים לאור שמש ולתופעת הדהייה. כמובן שפחית שחשופה זמן רב לאור שמש, דוהה בסופו של דבר, לא משנה באיזו צורה היא מיוצרת לכן עצה מספר 1 – לאחסן את האוסף במקום שאינו חשוף לשמש / אור חזק ובמידה והאוסף נמצא מחוץ לבית – כמו במקרה אצלי במרפסת קומה 2 של הבית- להצל את המקום עד כמה שניתן  בעזרת גג מעל האוסף או וילונות כהים, על מנת לצמצם את תופעת הדהייה ואת כאב הלב שמתלווה, כאשר מזהים פחית יפה דוהה.

מעבר לכאב הלב , מתלווה לכך תהליך של חיפוש הפחית מחדש על מנת להחליף את הדהויה בחדשה וברור שככל שהפחית עתיקה יותר, למצוא תחליפית – קשה יותר.

שנות ה 90 ולקראת שנות 2000 פחיות השתייה החלו להיות מיוצרות מאלומיניום רך

עם לשונית פתיחה “קבועה” (כזו שנשארת צמודה לפחית, לאחר פתיחה ) ולפחות לדעתי, עם איכות הדפסה נמוכה יותר,  וכזו שנוטה לדהות מהר יותר.

אתנחתא קלה למידע כללי – פחיות מגיעות בכמה גדלים, תלוי מה היא מדינת המוצא וסוג המשקה . פחיות המשקאות הקלים בישראל – עד לפני כשלוש נשים לערך – היו בגודל של 330 מ”ל. מאז החלו לייצר פחיות “ארוכות” בנפח של 325 מ”ל. (כמו הפחיות שייצרו לאחרונה לאירוויזיון)

פחיות משקאות קלים מארה”ב מגיעות בד”כ עם נפח נוזל של 350-355 מ”ל ופחיות מאוסטרליה מגיעות בנפח נוזל מדהים של 375 מ”ל.

פחיות בירה בשני העשורים האחרונים בד”כ משווקות בפחיות 330 מ”ל או בגרסה הגדולה של  500 מ”ל.

ובחזרה למאמר –

כפי שנכתב בתחילת המאמר, הפסקתי לאסוף פחיות באמצע שנות ה 90 כאשר הייתי בערך בן 23  והאוסף אוחסן אצל הורי.

כמי שאשתו לימים הייתה דיילת באל על, ובשל עובדה זו נסענו לא מעט לחו”ל,  הלב היה נחמץ כל פעם שהייתי רואה פחיות בחו”ל. הפיתוי להרים פחית ולקחת איתי חזרה ארצה היה פוגש את מבטה התמהה של אשתי כאומר “שוב ?  לא נרגעת ? ” אך מדי פעם הייתה מפתיעה אותי בנסיעותיה ומביאה לי פחיות ממקומות אקזוטיים (בזמנו) כמו סין, הונג קונג וכו’  

כך חלפו להן השנים ועברנו לגור בקיבוץ צרעה בעמק סורק היפיפייה, ומגדלים את 3 ילדינו. לפני 3 שנים עברנו לגור בבתינו החדש אותו בנינו בקיבוץ  (למה לעזאזל לוקח כל כך הרבה זמן ,וקושי רב, לבנות בית בישראל ? ) וכבר בתחילת הבניה הודעתי קבל עם ועדה לאשתי, שאחד החלקים בבית החדש, ישמש לתצוגה מחודשת של אוסף הפחיות. “קיבלתי אישור” על מרפסת הקומה השנייה כמקום המצגת.

על מנת שיהיו לי שותפים לפשע, צירפתי את ילדי לעניין. בני הבכור (דור בן 18) משרת בצה”ל כך שביתי עפרי (16 ) ובני רועי (12 ) התגייסו בחפץ לב לעזרתי. הארגזים הובאו ממקום האחסון והאוסף נפרס מחדש . לשמחתי לא היה קץ ! קשה לתאר אדם מבוגר ששמח כמו ילד קטן אבל זה התיאור המילולי הקרוב ביותר שאוכל לכתוב, להרגשה שליוותה אותי , וממשיכה ללוות, עד היום.

על מנת לנסות להגדיל את האוסף, פניתי לאינטרנט. כילד אספן, הייתי מקיים פעילות החלפה של פחיות “כפולות” עם ילדים אחרים על מנת להגדיל את האוסף , וכאספן מבוגר, המנהג היה צרוב בי אך בכל חיפושי בפורומים למיניהם שנוגעים בעניין אספנות (כן כן, אני יודע – “עתיק” לחלוטין ) לא מצאתי ולו אספן פעיל אחד בישראל . כן מצאתי, תופעה נרחבת של מכירת פחיות שלא הייתי מורגל אליה, על ידי אספנים לשעבר, בעלי כמויות פחיות ,המאוחסנות אצלם אי שם במעמקי המחסן.

אחד האנשים היותר סימפטיים שפגשתי הוא ארי גרינברג – אספן בעצמו בעל כ 4000 פחיות – שלאחר מפגש אתו וקשירת קשרי ידידות עמו, הבנתי שדברים השתנו בעולם אספנות הפחיות בישראל והבנתי מי הם/היו האספנים הכבדים בישראל, אשר למיטב ידיעתי והבנתי (ט.ל.ח ) גם צמצמו כמעט לחלוטין את פעילותם בימים אלו.

על מנת להרחיב את מעגל החיפוש אחר פחיות לאוסף שלי, שברתי מוסכמה שהייתה עיקרון אצלי , ונרשמתי לרשת “פייסבוק”,  רחמנא לצלן. במעשה זה נפתח בפניי עולם שלם של אספני פחיות (ואספנים באופן כללי )  אשר כמו האספנים הכבדים של הפחיות , רובם ככולם כבר אינם מתעסקים עם אספנות פחיות גרידא אלא מנסים למכור את האוסף במחירים שונים ומשונים. אני מודה שעניין המכירה והניסיון לעשות מפחיות כסף, משונה מאוד בעיני ואינו  מובן (אל תטעו – גם אני אוהב כסף כמו האדם שלידי )מכיוון  שאין למי למכור – אנשים הפסיקו לאסוף פחיות – אז מה קורה פה ? על מי מנסים לעשות כסף ??

לשמחתי , כן הצלחתי להכיר מעט אנשים אשר הבינו שבמקום שהפחיות ישכבו בפינה אפילה במחסן  ויחלידו, עדיף שהפחיות יצורפו לאוסף שלי ויזכו לבית חם ולחיות מחודשת, בתשלום סימלי עליו הסכמנו.

נכון להיום , האוסף מכיל כבר למעלה מ 2000 פחיות, והולך וגדל . ההתמקדות שלי היא בעיקר בפחיות קוקה קולה משנות ה 90 וה 2000 על מנת להשלים את השנים בהן לא אספתי

אני אנצל את הבמה שניתנה לי במסגרת אתר “האספן “ וקורא למי שיש אוסף מוחבא ולא מנוצל לצרכי מצגת – צרו קשר עמי ואשמח לתת לפחיות שלכם בית חם.

מי שרוצה לחזור ולאסוף, יש לי פחיות “כפולות” מסוגים שונים ואשמח לעשות החלפות ביננו על מנת להפרות את האוספים בפחיות חדשות.

איספו ואימצו !

קרדיט: אופיר אייזן / טלפון: 050-4042706

מייל: Offireizen71@gmail.com

24.06.2019