ספרי בובות

הבובה זיוה הייתה כוכבת הבובטרון (שעל תאטרון זה מבטיח שבעתיד אכתוב מאמר ואנסה גם אותו להוציא מתהום הנשיה)

ב”לא אוסף” ספרי ילדים שלי נמצאים 3 ספרי ילדים המדברים על בובות. 2 מהם מוכרים מאוד והשלישית פחות. אני מדבר על הספרים: “מה קרה לבובה של רותי”, “בנים, בנות, בובות” (בכותרת בספר זה בכתיב חסר בבות), “הבובה זיוה”. כהרגלי בקודש רוצה אני להוציא אותה מתהום הנשיה. אכתוב כאן על שלושתם אבל ראשית אתחיל בזו המוכרת הכי פחות.

כותב המאמר: הדי אור

הספר שהכי פחות מפורסם בקטגוריית ספרים זו הוא הספר: “מה קרה לבובה של רותי”

את הסיפור ואת הבובות כתבה ועשתה דינה דזיאטלובסקי. דינה נולדה בפולין בשנת 1901. למדה ספרות פולנית באוניברסיטת ווארשה. היתה במשך שנים גננת ומנהלת גן-ילדים בפולין. במלחמת העולם השניה עבדה במועדון תלמידים. ב-1953 נתמנתה למנהלת המחלקה להשתלמות גננות בפולין במקביל עבדה בתיאטרון בובות. בשנת 1957 עלתה ארצה ללא ידיעת השפה העברית וללא הכרה בצורה (אם יש כזו) של דרכי העבודה הפדגוגית בישראל. היא יצרה ועיצבה בובות וסיפרה עליהם סיפורים. היא יסדה תיאטרון-בובות נייד וכתבה את הצגותיו. לאחר מכן את ההצגות כתבה כסיפורים שצולמו בו הבובות מעשה ידיה. בתוך זמן קצר יצאו לאור שני ספרים ראשונים –מה קרה לבובה של רותי (1963)ו-דני הקטן והשוטר ניסים (1964) . הסיפורים פשוטים ובעלי סוף טוב. בשנת 2002 נפטרה והיא בגיל מעל 100 שנים !!!.

את הצילומים צילם מקסימיליאן ורוצלבסקי. נולד בפולין בשנת 1919 ועלה לארץ ישראל עם הוריו במסגרת העלייה הרביעית, בשנת 1924. הוא התגורר כילד בתל אביב, ליד שוק הכרמל. בעקבות המשבר הכלכלי של השנים 1926 –

1927 חזרה המשפחה לפולין והתגוררה בוורשה. את תקופת השואה עבר מקסימיליאן יחד עם אחיו הבכור כשהם מסתתרים בזהות בדויה של נוצרים בצד הפולני של ורשה. כל יתר בני משפחתו נספו בשואה.

ורוצלבסקי התפרסם בפולין כצלם אמנותי ובמאי סרטים, מקצוע אותו למד בשורה של מוסדות לימוד בפולין.

גולת הכותרת של פעילותו הייתה סדרת תמונות ויומני קולנוע שצילם בקוריאה במהלך כשמונה חודשים בתקופת מלחמת קוריאה, ומסע ממושך לסין אליה הגיע במחצית שנות החמישים במסגרת חילופי אמנים בין פולין וסין.

ב- 14 במאי 1959 ורוצלבסקי הגיע לנמל חיפה כעולה חדש יחד עם אשתו ובתו בת ה-14.

הוא נסע לבית קרוביו בתל אביב, ובילה ימים אחדים כשהוא מסתובב ברחבי העיר וניזכר באתרים אותם זכר כילד.

כחודש לאחר שהגיע לארץ הוא ארגן בבית סוקולוב בתל אביב תערוכה של תמונות שצילם בסין תחת הכותרת “סין בעין המצלמה”.

הספר: “בנים, בנות, בובות !”

אידית סמואל ולאה גולדברג חברו יחד להוציא ספר זה. אדית סמואל נולדה בגרמניה ב-1907. למדה פיסול וגרפיקה ועלתה לארץ ב-1939. פתחה בית מלאכה לבובות בראשון לציון. בבית המלאכה שלה יצרה אדית בובות, מריונטות, משחקים, ספרי תמונות לילדים (גם בספר זה חלק מהצילומים שלה) חרוזים, וסיפורים. הבובות שלה הוצגו בישראל ובתערוכות רבות בעולם. הבובות שלה הפכו לשם דבר והיא זכתה בפרסים חשובים. היא נפטרה ב-1964. לאה גולדברג נולדה בשנת 1911 גם היא בגרמניה ועלתה ארצה בשנת 1935. גולדברג היתה אחת מהמשוררים החשובים והמפורסמים בארץ, כתבה למבוגרים ולילדים, היתה פרופסורית באוניברסיטה העברית בירושלים, כלת פרס ישראל לספרות לשנת 1970. נפטרה בשנת 1970.

סמואל ולאה גולדברג. היו חברות טובות עם עבר זהה של עליה מגרמניה לארץ חדשה עם שפה שונה מילדותם. שתיהן מעולם לא נישאו. על מנת לחשוף חשיפה נרחבת את הבובות של אידית, לאה  כתבה את הספר “בנים, בנות, בבות” שבו כיכבו בובותיה של סמואל. הבובות נשמרו עד היום הודות ריסוסן בחומרי הדברה, ריסוס שגרם למותה של סמואל מהרעלה ביוני 1964. הספר “בנים, בנות, בובות” יצא לאור בשנת 1968, 4 שנים אחרי פטירתה של סמואל. זהו הספר האחרון שגולדברג כתבה והוציאה לאור בחייה.

הספר: “הבובה זיוה”

הבובה זיוה הייתה כוכבת הבובטרון (שעל תאטרון זה מבטיח שבעתיד אכתוב מאמר ואנסה גם אותו להוציא מתהום הנשיה. רצ”ב גם דף שער מעיתון הארץ שלנו עם הבובה זיוה) תאטרון הבובות החלוצי של קיבוץ גבעת חיים,  שנוצר וטופח בידי הבובונאי הונזו – דוד בן שלום בשנות הארבעים והחמישים.

בספר זה הצלם פטר מירום צילם את הבובה במקומות שונים ובאירועים שונים בצילומים שחור לבן ועל פי הצילומים נוספו הטקסטים. הצלם היה מעורב במספר פרוייקטים של יצירת ספרים וסיפורים המלווים בצילומים שלו. רפאל אליעז נולד בשנת 1905 בבולגריה. היה סופר, משורר ומתרגם וזכה לפרס טשרניחובסקי לתירגום. עלה לארץ בשנת 1923 ושירו הראשון התפרסם ב-1932. בשנות הארבעים עיסוקו היחיד היה בכתיבה שירים וסיפורים, עריכה ותירגום. יצירתו הידועה ביותר לילדים היא “הבובה זיוה” שכתב למחזה בובטרון שמככבת בו בובה, זיוה, מעשה ידיו של דוד בן שלום – הונזו. אליעזר נפטר בשנת 1974.

ואם יש לכם מידע נוסף אשמח לדעת. חג שלי שמח חחח. חג אורים ואני הדי אור אז זה חג שלי ושל משפחתי הלא כן?

ותודה רבה לחברי משה רימר אשר מצא עבורי אינפורמציה על הצלם מ. ורוצלבסקי

מקווה שנהנתם

כתב ותיחקר: הדי אור