אותות וסמלים במשטרת ישראל

 

“במהלך השנים הראשונות לקיומה, היה מגוון האותות וסמלים במשטרה קטן יחסית “

התבוננות בחולצתו של שוטר, יכול ללמד רבות על מסלול שירותו. שלל האותות והסיכות יכול לגלות אילו קורסים והכשרות עבר, באילו יחידות שירות ומה עברו הצבאי. למעשה, מסמלים האותות והסמלים את ה”היסטוריה” האישית של השוטר – אך גם לאותות עצמם יש היסטוריה משלהם.  

האות המרכזי במדי המשטרה הוא תג הזיהוי המתכתי, עליו חרוט שם השוטר, שענידתו מחויבת על פי פקודות המשטרה. לתג הזיהוי מסורת ארוכה, שראשיתה במשטרת המנדט. תג הזיהוי המנדטורי הורכב מספרות מתכת נפרדות, שחוברו על רקע בד או עור שחור. התג נענד על צווארון החולצה, או מעל לכיסים, בשתי גרסאות – בספרות רגילות ובספרות ערביות. השוטרים במשטרת עיריית תל-אביב, שפעלה בתקופת המנדט, ענדו מספר אישי, בו הוחלפו הספרות הערביות באותיות העבריות.

כאשר הוקמה משטרת ישראל, המשיכו הפקודות לחייב את השוטרים לענוד את מספר הזיהוי, אם כי ללא ספרות ערביות או אותיות עבריות. ברבות השנים, הוחלפו הספרות הבודדות, בתג דמוי מגן, שנענד על כיס החולצה. למגן נוסף בראשית שנות השמונים גם שמו של השוטר, על מנת להקל על זיהוי השוטרים על ידי אזרחים. בשנות התשעים הוחלף תג הזיהוי, שהיה גדול ומסורבל יחסית, בתג הקיים כיום, הכולל את שמו של השוטר ואת סמל המשטרה.

אות נוסף, אשר נמצא על מדיו של כל שוטר, הוא סמל החיל: טלאי רקום (patch) עליו מופיע סמל המשטרה, או סמל משמר הגבול, ודגל המדינה. מקורו של התג באות ועליו הכיתוב “משטרת ישראל”, אשר נענד כתג רקום על הכתף, או כאות מתכת על הכותפת. לפני קום המדינה, ענדו השוטרים אותות דומים, ועליהם הכיתוב Palestine Police (במשטרת המנדט) או מ.ע.ת.א. (במשטרת עיריית תל-אביב).

במהלך השנים הראשונות לקיומה, היה מגוון האותות וסמלים במשטרה קטן יחסית. חוץ מתג הזיהוי והסמל החילי, היו סמלים מעטים בלבד ליחידות או לתפקידים. הבולטים בסמלים מוקדמים אלה הם אות המדריך – תג רקום ובו שני רובים מוצלבים – אותו ענדו המדריכים בבית הספר הארצי ואות הקשר המוסמך, שהוענק לאנשי מחלקת הקשר. אותות נוספים הוענקו לבוגרי בית הספר לשוטרים ולבוגרי קורס הקצינים. עם הזמן, נוצרו אותות נוספים, אשר שימשו לציון תחנות בשירותו של השוטר. כאלה, למשל, היו אותות הותק, אשר הוענקו לשוטר עם לאחר עשר, שמונה-עשרה, עשרים וחמש, שלושים ושלושים וחמש שנים בשירות.

על פי פקודות המשטרה, רשאי שוטר לענוד על מדיו גם את סמלה של יחידה התנדבותית צבאית, אם שירת בה. סמלים אלה כוללים אות צוות אוויר (“כנפי טיס”), צוות ים (לבוגרי קורס חובלים), אות לוחם בשייטת 13 וכנפי צניחה. כן רשאים שוטרים לענוד אותות מערכה להם הם זכאים מתוקף שירותם הצבאי או המשטרתי ועיטורים ממלכתיים. נציין כי ברבות השנים נפוץ המנהג בקרב שוטרים לענוד אותות שירות צבאיים, גם מעבר לאלה שהוגדרו בתחילה, ובמיוחד כאלה המעידים על שירות ביחידות קרביות (“סיכת לוחם”) או על מעבר הכשרה מסוימת.

קשה לדעת מה היה אות היחידה הראשון שהונהג במשטרה. ייתכן מאוד כי זוהי סיכת הלוחם של הימ”מ, אשר עוצבה על ידי אסף חפץ, במהלך פיקודו על היחידה בשנות השבעים. באותה התקופה הונהג גם אות החבלן, לאחר הקמתה של מחלקת החבלה (בתחילה כיחידת קצין חבלה ארצי). בכל מקרה, לקראת סוף שנות השמונים החלו להופיע אותות המסמלים שירות ביחידה, במחוז או באגף מסוימים. במהלך שנות התשעים ולאחריהן, גדל מאוד מספר האותות ונוצרו סמלים עבור יחידות שונות, כגון יחידות סיור מיוחדות (יס”מ), יחידות המסתערבים במג”ב, יחידות מודיעין וחקירות ועוד. חלק מהסמלים נוצר באופן לא רשמי, על ידי שוטרים או מפקדים שביקשו לחזק את גאוות היחידה במקום שירותם.

כיום, קשה למצוא יחידה, מערך או תפקיד מקצועי ללא אות ייחודי. בדומה לתהליך שעבר על צה”ל מאז שנות התשעים, גדל מאוד מספר האותות והסמלים המחולקים על ידי משטרת ישראל. הסמלים כוללים מאפיינים שונים, ובהם סמל החיל (משטרה או מג”ב), סמל האגף או המחוז וסממנים המעידים על תפקיד היחידה – כגון “חבצלת” ליחידות מודיעין, לפיד ביחידות הדרכה, כנפיים ביחידות מבצעיות, חרב ביחידות לוחמות וכיוב’.

אספנים המתעניינים בסמלי המשטרה, או “סתם” חובבי היסטוריה, מוזמנים בחום לבקר בבית מורשת משטרת ישראל שליד בית שמש ולהכיר מקרוב את תולדותיו של הארגון האמון על אכיפת החוק, על הסדר הציבורי ועל ביטחון הפנים במדינה.

קרדיט: רפ”ק שלומי שטרית, מפקד בית מורשת משטרת ישראל

03.09.2019

קבוצת אספני סיכות, סמלים ותגים בפייסבוק: