ההיסטוריה הנעלמת של הכסף היהודי בשואה
לפחות 20 מחנות ריכוז ברחבי אירופה ובתוכם אושוויץ, דאכאו, ווסטרבורק ובוכנוואלד, הנהיגו מערכת כסף יהודי. וכמו בגטאות זה שרת את הנאצים ליצירת מראית עין של חיים רגילים ונורמאליים
הרייך השלישי החרים מכל היהודים תחת שליטתו את כל כספם והחליף אותו בכסף שמטרתו להתחכם ולמנוע את בריחת היהודים באמצעות הכסף שהוחרם.
בספטמבר 1942 רופא אוסטרי יהודי בשם ויקטור פרנקל גורש עם משפחתו לגטו טרייזנשטאט המצוי כיום בצ’כיה. לאחר שנתיים הוא ואשתו הועברו לאושויץ נשלח פרנקל לבדו למחנה הריכוז Kaufering בדרום גרמניה, מחנה שהיה חלק מקומפלקס מחנה דכאו.
בספר זיכרונותיו משנת 1946 “חיפוש האדם את משמעותו” פרנקל מתאר משמעות מסוימת של המחנה וכותב כי הוא וחבריו הועסקו גם בחפירת תעלות ומנהרות. “פעם אחת” הוא כותב ” עסקתי בחפירת תעלה ללא כל עזרה, לצורך ניקוז המים מתחת לכביש. עבודה זו לא נשארה ללא תגמול ומעט לפני כריסטמס 1944 קיבלתי מהם תלושי פרימיום . תלושים אלו הונפקו על ידי חברת הבנייה אליה למעשה נמכרנו כעבדים “.
החברה שילמה להנהלת המחנה סכום קבוע ליום עבודה עבור כל אסיר. כל תלוש כזה עלה לחברה 50 פניגס וניתן היה לקבל תמורתו 6 סיגריות . בספרו “לשרוד באושויץ” משנת 1947, כותב פרימו לוי דבר דומה אותו הוא כינה “תלושי שי” אשר הוא וחבריו קיבלו מהגרמנים והחליפו בלחם או בטבק זול.
לוי מתאר כיצד התלושים שחולקו על ידי סגל המחנה שימשו בקרב האסירים ככסף לכל דבר וערך התלושים עלה או ירד בחלק מהימים ממש לפי חוקי הכלכלה הקלאסיים !
הכסף היהודי בתקופת השואה, מהשטרות שהונפקו ע”י הנאצים וחולקו ליהודים ועד ל”תלושים” או “כסף מחנה” ששימש לאסירים, כמעט לא נחקר ע”י חוקרים בזמן תקופת השואה. זוהי היסטוריה שנעלמה מהשיח הציבורי. כעבור 70 שנה מתבוסת הרייך השלישי, כספי השואה היו מוכרים לקבוצה קטנה של אספנים, חוקרים, ניצולים ואוצרים של מוזאוני שואה כגון אלו שביוסטון וושינגטון ויד ושם בארץ.
בסתיו 2015 הגיע אוסף שטרות ומטבעות למרכז סטרסלר ללימודי השואה באוניברסיטת וורססטר במסצ’וסט, אוסף שנתרם על ידי רוברט מסינג, חוקר ואספן חובב שחקר מטבעות ושטרות. על ידי חשיפת מידע זה לכלל הסטודנטים, הבטיחו מסינג וסטרסלר שדורות עתידיים יוכלו להמשיך ולחקור פיסת היסטוריה כה רחבה שהוזנחה לחלוטין. רק לאחר שרוברט מסינג ביקר בישראל ב 1959, הוא החל להתעניין בנומיסמטיקה. מסינג ביקר בארץ כ 30 פעם מאז והשתתף בחפירות ארכיאולוגיות , בכללן גם של מטבעות עתיקים. הגילוי המפתיע ביותר שלו קרה דווקא בכינוס נומיסמטי בארצות הברית בשנת 2009.
מסינג מתאר כיצד הוא משוטט בתערוכה, משוחח עם סוחרים המוכרים לו ומביט בשטרות על שולחנות, כאשר לפתע הוא מבחין בשטר שכתוב עליו ‘Koncentrationsläger Dachau,’ , כלומר מחנה ריכוז דכאו. מעולם לא ראיתי שטר דומה מספר מסינג וההפתעה הייתה גדולה. חזרתי לביתי והחילותי חוקר וגיליתי כי למחנות ריכוז רבים וגם לגטאות, היה כסף שלהם.
בשנים הבאות המשיך מסינג לבקר בתערוכות, לחקור באינטרנט, להשתתף במכירות פומביות ברשת ולחקור אתרים של אספני שטרות ומטבעות תוך כדי רכישת כספים שהונפקו בתקופת השואה עבור יהודים.
הוא הצליח לאסוף אמנם רק כ 20 שטרות ומטבעות ממחנות וגטאות שונים כולל לודג’ וטרייזנשטאט, אך הראוי לציון הוא כי כספים אלו שרדו למרות מאמצי הנאצים להשמיד כל דבר כאשר הבינו כי הם מפסידים במלחמה.
סט שלם של שטרות גטו טרזינשטט
צילום: דימה שרף
סט שלם של שטרות גטו טרזינשטט
צילום דימה שרף
ב 26 לאפריל 1938, פרסמו הנאצים צו הדורש מכל יהודי גרמניה ואוסטריה לגלות ולמסור כל נכס שלהם שערכו גבוה מסכום של 5,000 רייכסמרקס, שווי של 34,000 דולר בערכים של ימינו.
עם הכנסת היהודים לגטאות, שהיו אזורים המופרדים משאר האוכלוסיה, התחילו הנאצים בחלק מהגטאות להנפיק תלושים או אסימונים בעלי ערך מזערי מהכסף האמיתי ואשר ניתן היה לפדות אותם אך ורק בגטו בו הונפקו ועל ידי כך נמנעה למעשה מהיהודים האפשרות להיות חלק מהכלכלה הגרמנית.
היהודים יכלו לעסוק בעבודות שונות בגטו אך השכר היה נמוך מאד והתשלום היה ניתן כמעט תמיד בקופונים/שטרות של הגטו, והיה ניתן לקנות עימם אוכל, בגדים, סיגריות ומוצרים שונים במחירים מופרזים ביותר.
לודג’ אשר בפולין הכבושה, היה הגטו הראשון בו הנאצים עיצבו, הדפיסו וחילקו שטרות ומטבעות שכאמור היו שימושיים אך ורק לתושבי הגטו. שטרות הגטו אשר שימשו את 160,000 תושביו משנת 1940 ועד שחרור הגטו בשנת 1944, נשאו את סמל מנורת שבעת הקנים, סמל מגן הדוד, כאשר כל הרקע של השטר עוצב בצורת גדרות תיל.
הגרמנים דאגו להדפיס ולהטביע במהירות שטרות ואסימונים/מטבעות כמעט בכל הגטאות באזורים אותם כבשו. כל פריט כזה נשא עליו את שם הגטו, עריך כספי ולרוב מגן דוד.
וכך הפך הכסף אשר לאורך מאות שנים הואשמו היהודים במסחר ובשליטה בו, לאמצעי שליטה ביהודים עצמם!
בנוסף החלו הנאצים בתחילת 1943 בטרייזנשטאט לחלק כסף של הגטו על מנת ליצור מראית עין של חיים נורמלים בעיני היהודים אך גם עבור משלחות הצלב האדום משוויץ ומדנמרק שביקרו במחנה בעקבות שמועות וחשדות אודות השמדת העם שהנאצים מבצעים. ב 23 ליוני 1944 שתי משלחות משוויץ ואחת מדנמרק ביקרו במחנה בליווי קציני אס אס. לפני הביקורים דאגו הנאצים “ליפות” את המחנה ובנוסף על מנת שהמחנה לא יראה עמוס וצפוף ביהודים, דאגו הנאצים לשלוח 7,500 יהודים בשבעה משלוחים להשמדה באושוויץ.
במחקרו “הכסף היהודי של הגטאות ומחנות הריכוז” משנת 1990, כותב צבי סטאל, היסטוריון ואספן נומיסמטיקה את הדברים הבאים :”שיטת הכסף במחנה טרייזנשטאט הייתה הצגה גדולה על מנת להרשים את הצלב האדום ומבקרים אחרים בגטו. בנוסף היו במחנה תיאטרון וקונצרטים, ארועי ספורט וכאמור כל זה בתוספת למערכת המוניטארית היו מאמץ להראות חיי יום יום שיגרתיים בגטו היהודי” .
הכסף היהודי בגטאות היה אם כך לא רק מראית עין של ביטחון מסויים ליהודים או לפחות תחושת “נורמליות” לתושבי הגטאות ולמבקרים, אלא גם גורם מאד מרתיע כלפי היהודים שחשבו על אפשרות של בריחה מהגטו. “הכסף החזיק אנשים במקומם” אמר קרול מאנלי, האוצר הראשי של מוזיאון השואה ביוסטון, אשר ברשותו אוסף של כ 500 פריטי כסף יהודי של הגטאות ומחנות הריכוז. “הוא גרם להם להבין כי אפילו אם יצליחו להימלט אין כל כסף ברשותם מאחר וידעו כי לכספי הגטו אין כל ערך אלא רק בגטו או במחנה הריכוז. זו הייתה שיטה מצוינת להפחתת ההתנגדות בקרב היהודים ולמעשה להמשך השליטה וההחזקה בהם”.
מאחר ובטרייזנשטאט ניהלו הנאצים את ההצגה הגדולה ביותר כלפי העולם, יותר מאשר בגטאות ובמחנות האחרים, קל יותר למצוא את הכסף היהודי של המחנה בקרב אספנים, מאשר אמצעי תשלום של מחנות אחרים, מעצם העובדה שהונפקו וחולקו כמויות גדולות מאד מכסף זה.
אמצעי תשלום אחרים במיוחד מאושוויץ הינם נדירים מאד מאחר ואושוויץ היה מחנה השמדה בו בילו רוב היהודים זמן מועט מאד מאחר והמחנה היה “תחנה אחרונה” ליהודים. מסתבר כי ניצולים רבים ממחנה אושוויץ סיפרו כי כלל לא היו מודעים לכך כי במחנה יש כספים יהודיים!
לפחות 20 מחנות ריכוז ברחבי אירופה ובתוכם אושוויץ, דאכאו, ווסטרבורק ובוכנוואלד, הנהיגו מערכת כסף יהודי. וכמו בגטאות זה שרת את הנאצים ליצירת מראית עין של חיים רגילים ונורמאליים. אסירים שהגיעו למחנות אלו היו לרוב חסרי כל רכוש וההבטחה כי אפשר להרוויח כסף במחנה, אפילו כסף מקומי, סיפקה ונתנה לאסירים אלו תמריץ גדול לעבוד. מאחר והגרמנים נשלחו להילחם, הפך הרייך תלוי יותר ויותר בכוח העבודה היהודי על מנת לספק את מאמצי המלחמה. אסירים מכל המחנות נשלחו למפעלים רבים וכתמורה קיבלו כסף חסר ערך שניתן היה לסחור בו רק בתוך המחנה כאמור לצורך בגדים מזון או סיגריות.
25 סנט גטו וסטרבוק 1944
צילום: דימה שרף
25 סנט גטו וסטרבוק 1944
צילום: דימה שרף
מחקר מצמרר משנת 2015 שנכתב על ידי מאריסה ג. נטאלי, בשם ” כספי הגטו ומחנה הריכוז כמכשיר להשמדת עם”. כותבת נטאלי:” יתכן וזה הדבר שהעולם הכי פחות ראה ושם לב אליו אך הראוי ביותר לגינוי במורשת השואה: השיטה של השותפות התאגידית שניצלה את חוסר האונים של מיליוני אנשים ושיתפה פעולה עם הנאצים, למען הפקת רווחים כספיים. על ידי החזקת בני אדם במצב של רעב ופיתוי בהבטחות של אמצעי קיום ומחייה, הנאצים והמפעלים ששיתפו עימם פעולה דחפו את קורבנותיהם לעבוד עד מוות. מה שהפתיע אותי ביותר הן הדרכים בהן חברות פרטיות או תאגידים היו שותפים לפשע.היה זה לא רק ניצול אנשים כעבדים אלא שיתוף הפעולה בשיטה הכספית של חלוקת כסף היכול לשמש אך ורק במחנות”
מוזיאון השואה בוושינגטון מחזיק את אחד האוספים הגדולים בעולם של כספי השואה. בידיו כ 1500 שטרות ואסימונים מהגטאות ומחנות הריכוז. חלק התקבל מאספנים וחלק מניצולי שואה או קרוביהם.
לאחר שבעה עשורים לתום השואה שטרות ואסימונים מצויים במוזיאוני שואה, תערוכות נומיסמטיות או באינטרנט למכירה של לדוגמא מטבע מגטו לודג’ ב 10 דולר ולעומתו יותר מ 4000 דולר לשטר של 25 סנט ממחנה הריכוז הרצוגנבוש אשר בדרום הולנד. עבור ניצולי השואה וצאצאיהם ועבור חלק מאלו האוספים כספי שואה, השווי של פריטים אלו גדול הרבה יותר מאחר והוא מייצג את כושר העמידה וההישרדות של עם שלם שכמעט ונמחה מעל פני האדמה.
פרימו לוי, ניצול שואה ידוע שהונצח בסרט, אמר בשנת 1967 את הדברים הבאים: “עם כסף האדם יכול לעשות דברים רבים. לבנות, לשחד, לבזבז וכדומה. אך איש לא יכול לבנות שום דבר טוב עם הכסף, במקום בו אין רצון טוב”.
תרגם וערך דורי אנגל דצמבר 2019
Credit to – ©Topic February 2019 – Santi Elijah Holley & Eleanor Shakespeare
Published in Topic Magazine 16/2/2019
Read the original article on Topic at:
https://www.topic.com/the-hidden-history-of-holocaust-money
הקבוצה הגדולה של אספני מטבעות, שטרות ומדליות בפייסבוק